הכלה הסעודית לא קלה להשגה

בין שנת 2017 ל -2018 אירחה סעודייה שני אירועים חשובים. הראשון הביקור המתוקשר של נשיא ארה"ב דאז, דונאלד טראמפ, והשני פסגת הליגה הערבית בדהראן שהוקדשה לירושלים אחרי שהממשל האמריקני הכיר בה כבירת ישראל. בשני האירועים מי שניהל את העניינים היה מלך סעודיה, סלמאן בן עבד אל-עזיז. חמש שנים חלפו ומלך סעודיה, סלמאן, עדיין חי, קיים ומאריך ימים (87) ועדיין משהו השתנה.

בשנה האחרונה אירחה סעודיה שוב שני אירועים חשובים ודי דומים. נשיא ארה"ב הנוכחי, ג'ו ביידן, הגיע בקיץ שעבר לביקור מתוקשר בג'דה במערב סעודייה במסגרת פסגה אזורית ולאחרונה היא אירחה את פסגת הליגה הערבית גם כן בג'דה. מי שניהל את שני האירועים האלה באופן מוחלט הוא בנו של המלך, יורש העצר, מוחמד בן סלמאן, שהפך גם לראש הממשלה. בביקור של ביידן, מלך סעודיה עוד נפגש איתו בשולי הפסגה האזורית. בפסגת הליגה הערבית שהתקיימה החודש הוא לא נכח בשום צורה. עד כדי כך שבישיבת הממשלה השבועית (אירוע שהוא כן נוהג להשתתף בו), המלך סלמאן בירך את בנו על ניהול האירוע המוצלח.

המצב בסעודיה כיום מזכיר את מה שראינו באיחוד אמירויות עד לפני שנה, אז מת נשיא המדינה שסבל כמה שנים משבץ מוחי – השליט מחזיק בתואר באופן סמלי בלבד ואילו יורש העצר שמתחתיו הוא זה שמנהל את העניינים לחלוטין. במילים אחרות, לסעודיה יש מלך חדש, גם אם לא בטייטל רשמי ושמו מוחמד בן סלמאן בן ה-37.

לפני שנגיע אלינו, כדאי להבין מה בעצם מניע את מוחמד בן סלמאן בימים אלה – בראש ובראשונה, זהו העניין ההישרדותי שמתחבר גם לרצון לקבל לגיטימציה בזירה הבינלאומית ובמערב בייחוד אחרי פרשת חיסול העיתונאי הסעודי, ג'מאל ח'אשוקג'י, שיוחס אליו. אני בכוונה מחבר בין השניים כיוון שמן הסתם הלגיטימציה מחוץ לסעודיה אמורה לסייע לו לצלוח בצורה חלקה את מאבקי הירושה, כאשר אביו יילך לעולמו והוא יהפוך להיות הראשון מדור הנכדים שמתמנה רשמית למלך.

העניין השני שמניע אותו הוא הרצון לבסס את מעמדה של סעודיה כמי שמנהיגה את האזור ומובילה תהליכים שמשפיעים עליו בשלל המישורים – חברתי, כלכלי, פוליטי ועוד. זאת גם הסיבה שבשנים האחרונות הוא מוביל מהפכה חסרת תקדים בממלכה השמרנית (חזון 2030) כדי להפוך אותה לאטרקטיבית הרבה יותר, ופתוחה הרבה יותר בעבור העולם החיצוני ולא פחות חשוב, כדי לא להשאיר את הזירה מופקרת למדינות אחרות במפרץ שהחלו באותם תהליכים לפני סעודיה, האמירויות בראשן.

באותו עניין בדיוק היה מעניין לראות שבפסגת הליגה הערבית בסעודייה, נשיא האמירויות, השייח' מוחמד בן זאיד, נעדר ושלח את סגנו, ימים ספורים אחרי שהוול סטריט ג'ונרל האמריקני הקדיש לו כתבה תחת הכותרת המבטיחה "מוחמד בן זאיד, המנהיג הכי משפיע במזרח התיכון". יהיו שיגידו שזאת סוג של הצצה לתחרות הסמויה על ההגמוניה האזורית בין אבו דאבי לריאד

הפסגה הערבית שהתקיימה בג'דה לאחרונה בניצוחו של בן סלמאן ממחישה היטב את האמביציות של יורש העצר הסעודי שמשחק על כל המגרש האזורי והבינלאומי כדי להשיג את שתי המטרות שהוזכרו קודם לכן (קבלת הלגיטימיות וההנהגה האזורית). מדיניות ה"או או" התחלפה ב"גם וגם". זוהי הסיבה שאפשר להזמין לפסגת הליגה הערבית גם נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, בעל בריתו של פוטין שמואשם במערב ברצח של מאות אלפי סורים וגם את נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, שנוא נפשו של פוטין וחביב המערב. זוהי הסיבה שסעודייה יכולה להתקרב לאיראן, לרוסיה, לסין, למורדים החות'ים בתימן וגם לשתף פעולה עם האמריקנים בהשגת הפסקת בסודאן, למשל.

הברית המסורתית וההיסטורית בין וושינגטן לריאד עוד פה, אבל הכעס בממלכה על ההתנהלות של ממשל ביידן הן במישור האזורי והן מבחינת הביקורת על סעודיה בענייני זכויות אדם גם פה. מי שביטא זאת היטב השבוע הוא העיתונאי הסעודי, עבד אל-עזיז אל-ח'מיס. אל-ח'מיס, שלא הגיע לישראל בפעם הראשונה, השתתף בפאנל אותו הנחיתי בכנס הרצליה: "האסטרטגיה של סעודיה עכשיו היא אפס קונפליקטים עם כולם, גם עם ישראל, אם היא תיתן משהו לגבי הסוגיה הפלסטינית. ההנהגה הסעודית רוצה לסגור את כל התיקים – ההסכם עם איראן, הסכמים עם בשאר אל-אסד, עם טורקיה ועם קטאר. יש להנהגה יחסים רעים עם וושינגטון ואין מערכת יחסים אמיתית עם תל אביב. האמריקנים נכשלו בסיוע למדינות האזור, אפילו לאמירויות. מדינות נוספות לא מרוצות מההתנהלות של הממשל האמריקני. הסינים שיחקו תפקיד משמעותי. הם באו לסעודיה עם עסקה טובה. הם באים לסייע ולקחת בחשבון את האינטרסים של סעודיה ולא לשים את עצמם לפני הסעודים. זאת הסיבה שהסעודים בירכו על העסקה הזאת. הסעודים סבורים שההסכם עם איראן יסייע לאזור. הוא לא ישפיע על היחסים הפוטנציאליים עם ישראל".

במארס 2022 בן סלמאן אמר לעיתון אמריקני אטלנטיק כי בעבור סעודיה ישראל אינה אויבת, אלא בעלת ברית פוטנציאלית, אם תפתור את בעיותיה עם הפלסטינים. האמירה הזאת נכונה גם לימים אלה, אלא שהנסיך הסעודי כפי שהסביר לנו השבוע בכנס הרצליה העיתונאי הסעודי, עבד אל-עזיז אל-ח'מיס, לא ממהר לשום מקום והממלכה מתעקשת שהיא תקבל תמורה משמעותית על כינון יחסים עם ישראל גם ממנה וגם מארצות הברית. הסכם סטנדרטי כפי שהכרנו לא יהיה פה: "סעודיה היא לא מדינה רק עם אינטרסים כלכליים. אנחנו מדברים על מדינה שמחזיקה באדמות קדושות (מכה ואל-מדינה) וזה מאוד חשוב לתפקיד של סעודיה באזור. סעודיה היא מדינה גדולה מאוד, ממדינות ה-ג'י 20 (המתועשות). סעודיה לא צריכה למהר לקיים יחסים עם ישראל ללא מחיר. היא צריכה המון כבוד. דיברנו על זה הרבה פעמים. כשמנהיגים ישראלים מדברים על זה, הם מדברים על כך כאילו זאת מדינה קלה להשגה ותוהים למה סעודיה לא מצטרפת להסכמי אברהם ומדוע היא לא באה מהר?.. סעודיה רוצה שישראל תכבד את השורשים שלה. סעודיה אחראית על תיקים רבים בעולם הערבי ואנו יודעים שהיא המרכז של העולם המוסלמי והיא צריכה יחד עם ישראל למצוא פתרון לבעיות באזור. אם יהיו יחסים בין ישראל לסעודיה, זה יהיה דבר משמעותי מאוד לאזור. זה גם ישפיע על איראן…".

מעבר לגישה הישראלית הנוכחית שסבורה ששלום עם סעודיה יגיע בכל מקרה, מה שמפריע לא פחות לעיתונאי הסעודי עבד אל-עזיז אל-ח'מיס, הוא שישראל לא מוכנה לתת משהו לסעודים בהקשר הפלסטיני והוא לא מתכוון לטיסות הישירות בעבור עולי הרגל המוסלמים, ובהם הפלסטינים לחג' מישראל לסעודיה, אולי הדבר היחיד שנראה פה בזמן הקרוב, אלא הוא מדבר למשל על משא ומתן ישיר בין הפלסטינים לישראל על אדמת סעודיה: "הישראלים רוצים שלום, אבל הם לא רוצים לשלם את המחיר. אנחנו יודעים שהמלך פייסל חלם להתפלל באל-אקצא. אבל הישראלים לא מסייעים להגשים את החלום הזה בעבור הסעודים. אווירה של שלום חייבת לקחת בחשבון את הסוגיה הפלסטינית. המלך סלמאן אחראי מאז שהיה צעיר על התרומות לפלסטינים בסעודיה. אנחנו זוכרים כשהיינו קטנים בבתי הספר ששילמנו בעבור התרומות לפלסטינים 1 ריאל כדי לשחרר את מסגד אל-אקצא. עכשיו אנחנו צריכים להבין שהפתרון בין ישראל לפלסטינים חייב להגיע באמצעות הסיפור של אל-אקצא. אף אחד לא מדבר על הבעיה בירושלים, על הבעיה עם הפלסטינים, ואני חושב שאם רוצים לפתור את הבעיה בין ישראל לסעודיה, הישראלים צריכים לטפל בפלסטינים יותר ברצינות כדי לסייע להנהגה הסעודית לשווק לציבור הסעודי דיל כזה. אין שום מחיר שנגבה… אני חושב שאנו צריכים שסעודיה תמלא תפקיד משמעותי בהבאת הישראלים והפלסטינים לריאד. זה יפתח את הדיאלוג בין הסעודים לישראלים וזה יסייע לפתור את הבעיה. אני חושב שהפתרון לסוגיה הפלסטינית ובירושלים צריך להיות בריאד באמצעות ההנהגה הסעודית. זה יעזור רבות להביא לנורמליזציה. ".

מעבר לעניין הפלסטיני, יש מן הסתם את הפיל הגדול שבחדר – הדרישות של בן סלמאן מהאמריקנים שגם דובר עליהן לא אחת בחודשים האחרונים – ערובות לביטחונה של סעודיה במתכונת של ברית נאט"ו, אספקת אמצעי לחימה מתקדמים לסעודיה ומתן אור ירוק לתכנית גרעין למטרות אזרחיות, דרישות שלממשל הנוכחי שגם כך יחסיו עם בית המלוכה הסעודי לא טובים, יהיה קשה להיענות אליהן. גם בן סלמאן יודע זאת היטב: "האמריקנים באים לריאד בלי כלום", אומר העיתונאי הסעודי עבד אל-עזיז אל-ח'מיס: "הם באים רק להגיד שהסעודים צריכים לעשות עסקה ולהצטרף להסכמי אברהם"

בשבועות האחרונים, אנחנו עדים ללא מעט רחש בחש על פעלתונת אמריקנית במשולש שבין וושינגטן, ירושלים וריאד, בניסיון להביא לאיזושהי פריצת דרך. גם בימים אלה חשוב לומר שהסכם נורמליזציה מלא עדיין לא נראה בהישג יד. המכשולים גדולים וגם אם הממשל האמריקני מאוד רוצה לא בטוח שהוא יוכל לתת לבן סלמאן את החבילה שהוא רוצה בגלל הפוליטיקה הפנימית בארה"ב, אפילו לא חלק ממנה. ישראל מן הסתם מאוד רוצה ולהוטה מתוך הבנה ששלום עם סעודיה הוא מפץ מדיני שיביא מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות, אבל תלויה ביחסים בין וושינגטון לריאד וגם לא יכולה באמת להעניק מחווה אמיתית לסעודים בנושא הפלסטיני בהרכב הקואליציוני הנוכחי. מהצד השלישי בן סלמאן לא פוסל, אבל מחכה לקבל את מבוקשו ויש לו זמן, גם אם הוא מבין שישראל היא בעלת ברית פוטנציאלית.

"הדור הצעיר חושב דברים אחרים על ישראל לעומת הדור המבוגר – יש פוטנציאל גדול לשיתוף פעולה. יש אינטרסים משותפים רבים – הביטחון בים האדום, המלחמה בטרור, שת"פ כלכלי, עיר העתיד ניאום שלא רחוקה מאילת. אנחנו רוצים לראות את הישראלים באים להשקיע שם. אנחנו מברכים על כך שהישראלים והמוסלמים יגיעו למכה. אנחנו מקווים שהם יבואו ישירות", אמר לנו בסיום הפאנל בכנס הרצליה העיתונאי הסעודי עבד אל-עזיז אל-ח'מיס וסיכם באמירה: "זה העתיד, זה מגיע. השלום מגיע, אבל אנחנו צריכים שתהיה עבודה על זה. אין עבודה כרגע, בייחוד מהצד של ישראל. אנחנו רק שומעים נאומים ודברים בתקשורת. ישראל צריכה לעבוד קשה".